פיטרו אתכם מהעבודה. כמה כסף נזיל (מזומן או נכסים שניתנים למימוש מיידי מבלי הצורך לשלם עליהם קנס/מס) יש לכם? 

תחלקו את סך הכסף הנזיל שברשותכם בהוצאה החודשית שלכם. המספר הזה מייצג את מספר חודשי המחייה שאתם יכולים לממן.

לדוגמא, אם יש לכם 30,000 ₪ בעו"ש ואתם מוציאים 10,000 ₪ כל חודש. המספר שלכם הוא 3. כלומר, יש לכם 3 חודשי מחייה מבלי הצורך למכור נכסים אחרים שאינם נזילים.

ככל שהמספר שיצא לכם גדול יותר כך אתם "בטוחים" יותר. מעולה, נכון? יש לזה מחיר. זהו כסף שיכל היה להיות מושקע ולייצר תשואה. לכן, רצוי לא להגזים. גבולות הגזרה המקובלים נעים בין 3 ל-6. 

מקרה קלאסי לאדם שבוחר ב-3 הוא אדם בלי מחויבויות כלכליות ועם רשת ביטחון. מן הצד השני, מי שתבחר ב-6 יש לה ילדים/משכנתא וכן הלאה. 

רגע יובל?! לא שמעת שיש אינפלציה, לא חבל שכל כך הרבה כסף סתם ישכב בעו"ש?!

נכון, כדאי שהכסף לשעת חירום יחנה איפשהו כדי שנקבל עליו קצת תשואה.

מה חשוב לדרוש מהשקעה של כספי החירום שלנו? 1. שהכסף יהיה נזיל. 2. יהיה בשקל כי אחרת יהיה חשוף לסיכוני מט"ח. 3. שיהיה כמה שפחות חשוף לסיכוני אינפלציה.

בארץ, ישנם 2 אפיקי השקעה עיקריים מומלצים לשעת חירום שעונים על הקריטריונים האלו: קרן כספית ופיקדון בנקאי:

קרן כספית – היא אופציה מעולה כי היא נזילה באופן יומי, שקלית ויש לה מס רווחי הון ריאלי. ככה שאם יש אינפלציה גבוהה כמעט ולא תשלמו מס.

פקדון בנקאי – כסף שאתם מלווים לבנק בתמורה לריבית. 

איך בוחרים פיקדון בבנק? בדומה למה שכתוב לעיל, חשוב שיהיה נזיל על בסיס חודשי, ובשקל. שני שיקולים נוספים: 1. גובה ריבית – לא קריטי מאוד כי אם יש נקודות יציאה כל חודש אז מקסימום והריביות יעלו אפשר להחליף פיקדון לאחד טוב יותר. 2. מיסוי – לצמוד משלמים 25% ריאלי. לקבוע משלמים 15% נומינאלי. בתסריט של אינפלציה משתוללת בכל מקרה נצא אחרי חודש אז לא קריטי. לכן, השיקול הוא בעיקר מיסויי.